תפריט שן יפה      

רפואת שיניים - האתר של ד"ר דיויד וינוגרד

 Skype Me™!

Follow DrDavidVinegrad on Twitter

           

הסטוריה ודעות קדומות

 

חיפוש באתר

Search ShenYafa

 עמוד ראשי השתלות שיניים ביום אחד אסתטיקה נכי צה"ל המדריך ילדים ד"ר דיויד וינוגרד המרפאה הצוות כתרים עזרה ראשונה גלריה  

מרפאת ערד תחרות ציור קישורים עלונים שלנו קביעת תור יעוץ  ?איפה אנחנו    English

מעודכן 08/2014

 

             מנהגי  היהודים : נשים  ואסתטיקה

בתלמוד הירושלמי,  מהמאה הרביעית לספירה,  בסוגיה  "יציאת נשים  בשבת" ,

 חל  איסור על נשים שיש להם כתרים מזהב בשיניים לצאת מהבית בשבת עם  הכתרים בפה.

ההסבר  -  "מניעת חילול שבת".  

זאת למה ?

הנשים , ידועות  כמקפידות במיוחד על אסתטיקה, לנשים האמידות היו כתרים מזהב בשיניים. היה חשש כי במקרה והכתר ייפול , האישה תרגיש  מבוכה , תחשוש לאבד את הכתר היקר שנפל, ותבקש מיד את טיפולו של רופא השיניים. דבר שיגרום לעבודה בשבת  - לחילול שבת.

תותבות ראשונות  

הצרפתי פייר פאושוד  1678-1791 היה הראשון שהגה את רעיון  שיניים מחרסינה.

   ובו 650 עמודים.Dentisteבשנת 1728  פרסם ספר   בשם    

בשם  דנטיסט  למקצוע.  הוצאת הספר יצרה נורמה חשובה בשימוש

טיפולים רבים המוזכרים בו מבוצעים עד היום בעידן המודרני.

פאושנד תיאר בספר את תהליך הכנת שיני החרסינה , אבל  רק ב- 1778 אחרי 50 שנה, לאחר מספר ניסיונות הצליח להכין אותם.

בשנת 1798  הכין ג'ון גרינווד את  התותבות הראשונות  מגולפת משנהב.

הן היו מיועדות לג'ורג' וושינגטון.  

המלצת הרופא היתה : כדי לשמור עליהם לאורך זמן, רצוי לשטוף אותם היטב לפחות פעמיים ביום, המלצה שטובה גם לבעלי התותבות כיום.

שתל עתיק

לפני מספר שנים התפרסם ב Nature על מציאת גולגולת בן אדם קרוב לפריס

השיניים השתמרו בגולגולת, שן אחת היתה חסרה, במקומה שמו שתל, משהו הדומה למסמר ברזל.

החוקרים הארכיאולוגיים משייכים אותה  לגבר שחי לפני כשלושת אלפים שנה. השתל העתיק כנראה תיפקד היטב, כי האדם חי עד גיל מבוגר.

המהפך בטיפולי שיניים חל לפני כ- 30 שנה כאשר ברנמרק משוודיה, בחיפוש  פתרון למי שאין בכלל שיניים בפה, פיתח את שיטת השתלות שיניים. היום יש מבחר פתרונות לתותבת "רוקדת" או "צפה" בפה, השתל מעגן את התותבת במקום וגם שומר על רכס הלסת כמו שורש שן טבעית.  

מופע עקירות בשוק

מקצוע רפואת השיניים המוכר לנו היום היה שונה לחלוטין באלף הקודם. עד סוף שנת 1840, לא היה מוסד לרפואת שיניים. רוב הטיפולים נעשו בידי "ספר-כירורג"  (Barber Surgeon) שנדד מכפר לכפר ועבד ביום השוק בכיכר הכפר.

הטיפול היה ללא תנאים סטריליים, הרדמה מקומית או מכשירים עדינים המוכרים לנו היום. עקירת שן הייתה סיבה למופע דרמתי מלווה ברעש תיפוף חזק (כדי שצעקות המטופל לא ישמעו). לסיום היה ה"ספר-כירורג"  מציג את השן שנעקרה לפני כל הקהל לקול תשואותיהם ומחיאות כפיים.

   יש לכם שאלה? הערה? כתו לנו